הוצאת עין הרע בעופרת

בדברי חז"ל בגמרא ובמדרשים הוזכר רבות ההיזק ב"עין הרע"
רב יהודה אמר במסכת בבא מציעא שאין לקנות קרקע סמוך לעיר כי "עין בני אדם שולטת בה תמיד" (רש"י). רב חידש בסוגיא שם כי "אסור לאדם שיעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה" ["שלא יפסידנה בעין הרע", רש"י].

דין זה נפסק להלכה בשו"ע חו"מ סי' שעח סע' ה' "אפילו בראייתו אם יש בו היזק לחברו אסור להסתכל בו, לפיכך אסור לאדם לעמוד על שדה חברו בשעה שעומדת בקמותיה" ובקיצור שו"ע הוסיף: "ומכל שכן שאסור להסתכל בחברו בענין שיש לחוש שיזיקו בעין הרע. ואפילו בעסקיו ובמעשיו שאין בהם חשש היזק עין הרע, אם עושה בביתו וברשותו, אסור לראות שלא מדעתו, כי שמא אינו חפץ שידעו אחרים במעשיו ועסקיו".

עוד אמר שם רב: "והסיר ה' ממך כל חולי, זו עין". ובנוסף, "תשעים ותשעה [נפטרים] בעין רעה, ואחד בדרך ארץ".

בילקוט שמעוני מובא, מאמרו של יעקב אבינו לבניו "למה תתראו", שציווה להם "אל תהיו כולכם נכנסים בפתח אחד, ולא תעמדו כולכם במקום אחד, שלא תשלוט בכם עין הרע".